גידולים באזור הלבלב הופכים לתופעה הולכת וגדלה בשנים האחרונות. על מנת לוודא שהגידול שפיר, נדרשת נטילת ביופסיה מרקמת הלבלב באמצעות הליך אנדוסקופי. יחד עם זאת, גם הגידולים השפירים דורשים תשומת לב רבה ומעקב קבוע. גידולים נוירואנדוקריניים ידועים בתור התפתחויות המאופיינות בהתנהגויות ביולוגיות חריגות שעשויות להפוך לממאירות עם הזמן. קצב הצמיחה שלהם איטי, ולכן ניתן לנהל חיים תקינים ורק להיבדק דרך קבע אצל רופא מומחה. גידולים אלה מתחלקים לגידולים פונקציונליים שמפרישים הורמונים (עלול להביא לתסמינים בולטים) ולא פונקציונליים. ראוי לציין שהופעת גידולים (שפירים וממאירים כאחד) באזור הלבלב מלווה בצהבת, התסמין העיקרי והבולט ביותר של המחלה. זה מתרחש כאשר הגידול מופיע בראש הלבלב, חוסם את צינור המרה ומביא לתופעת הצהבת.

ציסטות מהווים גידולים נפוצים באזור הלבלב – חלקם שפירים וחלקם עשויים להפוך לממאירים. קיימים שלושה סוגי ציסטות:

• סרוסציסטאדנומה (גידול שפיר מרובה-ציסטות)
• ציסטת IPMN, עשויה להופיע לכל אורכו של הלבלב, ולהפוך לממאיר תוך פרק זמן של 5 שנים. בזמן המחלה, הצנרת מתרחבת ומתמלאת במוצין – נוזל סמיך ורירי. באמצעות דגימה של נוזל זה אפשר לבדוק את אופי הגידול. מלבד מעקב, הטיפול בתופעה הוא כריתת של הנגע ולעיתים של הלבלב כולו.
• ציסטאדנוקרצינומה – ציסטה בעלת אופי ממאיר הדורשת התערבות אונקולוגית מיידית

אבחון מדויק ומתוזמן היטב של הגידולים השפירים יאפשר להעניק את הטיפול הראוי בכל שלב ושלב, תוך הפנייה לבתי חולים ו/או לרופאים מומחים בתחומי הסרטן במידת הצורך. המעקב מאפשר לטפל בגורם הממאיר (במידה והוא נהיה ממאיר) לפני שהוא מתפשט לאיברים נוספים, ללימפות הקרובות או איברי מערכת העיכול.

כמו כן, ישנה שיטה חדשה של RFA דרך EUS המסייעת לטיפול מקומי בגידולים ציסטיים או נואירואנדוקריים טרם הפיכתם לממאירים. ללא צורך בניתוח!

דרכי המרה מהווים גורם חשוב בתפקוד של הגוף כולו, וחסימה של הצינורית היוצאת מהכבד אל התריסריון ומסדירה את עבודת מערכת העיכול. מכיס המרה ודרך דרכי המרה יוצאים נוזלי המרה המפרקים שומנים, קפאין וכלורופיל ובסתירת חומציות הקיבה.

מלבד מחלות דרכי המרה הסטנדרטיות, כגון חסימה עקב אבנים, קיימים מספר תסמינים נפוצים שלא תמיד מקבלים התייחסות ראויה ברפואה הסטנדרטית והמקובלת, למשל: כאבי “כיס מרה” לאחר כריתת כיס המרה. כאבי פאנטום יכולים להיות חסרי בסיס, ובמקרים אחרים – עקב סיבוכים אחרי הניתוח. באמצעות אבחון ממוקד ומדויק בשיטות האנדוסקופיות.

אבנים בכיס המרה מהוות חלק מהותי בדיסציפלינה הטיפולית בתחום זה. האבנים נוצרות בעיקרן מכולסטרול, ואחוז גדול מהמטופלים הסובלים מאבנים בכיס המרה – סובלים גם מאבנים בדרכי המרה. הטיפול בהם הוא לא חד-משמעי, משום שיש תלות גדולה ברמת המורכבות של האבנים, מיקומן, גיל המטופל ועוד. ניתן לבצע אבחון טיפול  באמצעות EUS/MRCP. חשוב מאוד להוציא אבנים מכיס ודרכי המרה בזמן, משום שחסימתם גורמת לצהבת, דלקת בלבלב , פגיעה בכבד, ובהמשך לשחמת. שילוב הטיפול האנדוסקופי עם טיפול תרופתי מבטיח את התוצאות הטובות ביותר.

דלקת ראשונית צלקתית של דרכי המרה (PSC) זוהי מחלה כרונית הדורשת מעקב קבוע של רופא גסטרו מומחה. המקור של הבעיה אינו ידוע, אך חשוב להתחיל בתהליך כמה שיותר מוקדם, בגלל שהצלקות עשויות להתפשט גם בדרכי המרה הבינוניות והגדולות בכבד ומחוצו. התסמינים והסיבוכים האפשריים של המחלה הן:

• גרד
• צהבת
• זיהומים בדרכי המרה
• הפרעות בספיגה של ויטמינים
• שחמת
• סרטן בדרכי המרה – כולנגיוקרצינומה

לבסוף, כריתת כיס המרה לא תמיד עוברת בצורה חלקה, ומעבר לכאבי פאנטום עשויים להיות סיבוכים מהותיים כגון פגיעה באיברים סמוכים, דלקת בלבלב ועוד, מה שדורש מעקב והתערבות רפואית גם בהמשך.

בעדן של כירורגיה זעירה (לפררוסקופיה) קיימת עליה בסיבוכי דליפה מדרכי המרה לאחר הניתוח ודרך היחידה למיפוי מקום הדליפה וטיפול על ידי הכנסת סטנטים – דרך ERCP.

סרטן הלבלב נעשה נפוץ יותר בשנים האחרונות, ולכן מעקב אחר תסמינים מדאיגים, לצד נטייה גנטית או הופעה משפחתית תכופה מהווה לא רק אמצעי להרגיע את המטופל, אלא גם לאבחון המחלה בשלב המוקדם ביותר, מה שיאפשר למנוע את התפשטותה בעזרת התערבות כירורגית פשוטה יחסית (כריתת הלבלב או אפילו של החלק הנגוע בלבד). המעקב כולל ביצוע בדיקת דם לחיפוש אחר מרקרים וביצוע בדיקות תקופתיות בשיטה האנדוסקופית, מעקב אחרי ציסטות או גידולים שפירים אחרים.

סיבה נוספת לעקוב אחר המצב של הלבלב זה דלקות חוזרות ונשנות שלא תמיד ניתן אפשר למצוא את המקור שלהן, אך חשוב מאוד לעקוב על מנת שהדלקת לא תהפוך לבעיה ממאירה.  גם לשם כך נדרשות בדיקות מקיפות, כולל סממנים, ביצוע הדמיות שונות ובדיקות אנדוסקופיות. בנוסף, כיום ניתן למצוא מוטציות גנטיות המאפשרות לנבא סיכויים גבוהים לתחלואת סרטן, בניהם PJS, LYNCH SYNDROME ו-BRCA.

מעקב אחרי המצב הרפואי במצבים אלה יעניק לא רוגע נפשי, אלא גם טיפול מתוזמן היטב שיחסוך כאבים, זמן ובמקרים רבים אף יציל חיים.

גידולים בדרכי המרה עשויים לפגוע בבריאות הכללית מהר מאוד, וכן להתפשט לאיברים אחרים במערכת העיכול ומעבר. ככל שהגילוי מאוחר יותר – כך הטיפול קשה יותר. בירור ובדיקה של גידולים מחשידים בדרכי המרה יכולים לאפשר להקדים תרופה למכה. במקרים רבים ניתן לקבל חוות דעת שנייה לקבלת התמונה המלאה.

אבחון נרחב מאפשר כיום לעשות גם הליכים טיפוליים יעילים ביותר באמצעות הטכנולוגיות האנדוסקופיות. בירור טיבם של הגידולים מתאפשר באמצעות אנדוסקופ רגיל או ERCP, המאפשר לדגום את המקום בצורה המדויקת ביותר וכן לדגום רקמות למטרות ביופסיה, הליך שגם הוא מראה רבות. אבלציה באמצעות גלי רדיו מהווה דרך יעילה להתמודד עם גידולים במטרה להסיר גידולים קטנים או לצמצם גידולים בהיקפים חמורים.

בקרה אחרי גידולים יכולה ליצור את תמהיל הטיפול האופטימלי עבור כל מטופל, לצמצם את הכאבים והפגיעה באיכות החיים וההתנהלות היומיומית.

דימומים במערכת העיכול מתגלים באמצעות דם בצואה או מפי הטבעת, והמקורות שלהם עשויים להיות שונים ולא תמיד מובנים. מקורות הדימום יכולים להיות במערכת העיכול הדיסטלית – המעי הדק, המעי הגס ואזור פי הטבעת. כמו כן, עשויים להתרחש דימומים גם בדרכי העיכול התחתונות, אך מדובר במקרים נדירים יותר המהווים 20% מכלל המקרים.

בין הסיבות המובהקות לדימומים:

• חזרת מיצי קיבה לעבר שסתום הוושט, מה שגורם לדלקות בושט ולדימומים באזור זה.
• ורידים מורחבים בחלק התחתון של הושט – הנקראים גם דליות. כאשר הדליות נקרעות, הן גורמות לדימומים קשים. הסיבה הראשונית להיווצרות הדליות זה שחמת של הכבד.
• סנדרום מלורי-וויס – מופיע לאחר הקאות מרובות (או לחץ בבטן – עקב שיעולים, בקע, לידה) הגורמות לקרעים בשכבה הפנימית של הקיבה.
• כיבים שונים בכל אזור הקיבה.
• טחורים – ורידים מורחבים באזור פי הטבעת שנקרעים וגורמים לדימום שרואים בשירותים על נייר הטואלט.
• פוליפים – סממן שעשוי לאותת על התפתחויות ממאירות בעתיד.

רובם המכריע של מקרי הדימום מתרחשים במעי הגס, בעוד שדימום מהמעי הדק נחשב למקום בלתי ידוע, בשל הקושי לבצע בדיקות מקיפות באזור זה בגוף. עם הגיל, שכיחות הדימומים עולה ולכן חשוב לבדוק כל התרחשות בכדי לפתור את הבעיה ולמנוע התפתחויות פתולוגיות.

הליך המעקב והטיפול כולל ביצוע מבדקים מקיפים באמצעי הדמיה שונים וכן בדיקות דם מקיפות. מעקב אחרי שינויים, בירור הסיבות לדימום – כל זה דורש מיומנויות גבוהות מהרופא המטפל, היעזרות באמצעים החדשניים ביותר, כולל אלמנטים של אנדוסקופיה להדגמת מעי הדק כמות DBE. כמו כן, לעיתים קרובות התופעה הינה בעלת אופי כרוני, כך שדרוש לא רק אבחון מקיף, אלא גם תכנית טיפולית ארוכת טווח.

השמנת יתר זהו מצב פתולוגי שעשוי לגרום לנזקים חמורים ומתמשכים לכל מערכות הגוף, כולל עמוד השדרה, מערכת כלי הדם וגם של מערכת העיכול. ובגלל שהפרעות האכילה פעמים רבות קשורות למערכת העיכול, גם ההתערבות הכירורגית לטובת הרזייה מהירה תמיד נעשית בחלק זה בגוף. ניתוחים בריאטריים מהווים דרך יעילה להביא לירידה מהירה במשקל, אך לעיתים עשויים להתרחש סיבוכים שונים שדורשים תיקונים, או ביצוע הליכי הרזייה אלטרנטיביים, כגון הרזייה באמצעות בלון (פתרון שפעמים רבות עדיף על ניתוחים כירורגיים פולשניים). חשוב לזכור שכל מקרה לגופו ויש לקחת בחשבון פקטורים רבים: היקף המשקל העודף, מצב הבריאות הכללי, גיל, מין ועוד.

טיפולים אנדוסקופיים כוללים החדרה והוצאת בלון בריאטרי, מעקב אחרי ההתקדמות של התהליך, טיפול מהיר בסיבוכים בלתי צפויים ועוד.

סיבוכים נפוצים של ניתוחי הרזייה זה נפילה של טבעת (הממוקמת במסגרת ניתוח מעקף קיבה) לתוך הקיבה, מה שעשוי לגרום לדימומים, הקאות ותחושה כללית לא נעימה, דלקות באזורים שונים, הצרות של הקיבה ועוד. הטיפולים יכולים להיות אנדוסקופיים ולדרוש מעקב צמוד. במקרים בלתי נמנעים התיקון נעשה בעזרת ניתוח נוסף.

על מנת להגיע לתוצאות הטובות ביותר שישתמרו לאורך זמן – חשוב מאוד לא רק להגיע לאובדן משקל מיידי, על להנחיל הרגלי חיים בריאים יותר על מנת לשמור על התוצאות לאורך זמן. לשם כך נדרש שיתוף פעולה עם דיאטנים מקצועיים. במקרים נוספים

אפשרות נוספת היא לשלב בין טיפול תרופתי וניתוחי לתיקון הסיבוכים אחרי הניתוח או להשגת התוצאות הטובות ביותר בעת איבוד המשקל, תוך מעקב אחרי מצב הבריאות הכללי, למניעת סיבוכים של ירידה חדה במשקל (אנמיה וכו’).